סעדה נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים בסכום של 17,258 ₪

על פי כתב התביעה 20.12.10 נהג התובע ברח' סלמה פינת שד' ירושלים ועצר רכבו בצומת באור אדום שדלק ברמזור. בנסיבות האמורות הגיע רכב הנתבעים מאחור, פגע ברכב התובע וגרם לו נזק מאחור. (סעיף 4 לכתב התביעה.)

בכתב ההגנה נטען כי בהתחלף הרמזור לאור ירוק נסע רכב התובע ולפתע בלמה. נהג האוטובוס בלם אף הוא, אך בסוף העצירה פגע במכסה המטען של רכב התובע. נהג האוטובוס טען, בפני נהג רכב התובע כי קיימים נזקים ישנים על הרכב שלא נגרמו בתאונה. (סעיף 3 לכתב ההגנה.)

הצדדים מסכימים כי אכן נוצר מגע בין רכב התובע לבין האוטובוס. ברם טענת הנתבעים כי הנזק היחיד שנגרם כתוצאה מהתאונה הינו פגיעה במכסה המנוע. בעוד התובע טוען כי כל נזקיו מאחור נגרמו עקב התאונה.

לצורך הוכחת הנזקים העיד מר דויד אוזר השמאי שבדק את הרכב לאחר התאונה. יצוין כי התאונה התרחשה ביום 20.12.10 הרכב נבדק ע"י השמאי ביום 24.02.11 על פי האמור בחוו"ד השמאי. קרי, חודשים לאחר התאונה. השמאי מצא כי מדובר בפגיעות טריות כיוון שלא ראה התחלה של קורוזיה. תהליך הקורוזיה קורה תוך 3-4 ימים מאירוע התאונה. (עמ' 8 שורה 23 לפרוטוקול)

"ש.האם אתה יכול לשלול שהנזקים שהיו בחלק הימני אחורי והשמאלי אחורי למעלה במכסה המטען ולמטה בפגוש, ארעו ביותר מתאונה אחת?

ת.לא. הם נראים טרייים. אין אפשרות לשלול.

ש.האם ייתכן שהנזקים הללו ארעו ביותר מתאונה אחת?

ת.הנזקים טריים ביותר, והתאונות היו צריכות לקרות בסמוך מאוד לבדיקה. אחרת על המתכת היו סימני קורוזיה. תוך 3-4 ימים מתחיל קורוזיה.

ש.אני אומר לך שהתאונה שקרתה קרתה למעלה מחודשיים מאז בדיקתך, איך זה מסתדר?

ת.לא מסתדר.

נוכח דבריו אלו, של השמאי ניתן לקבוע כי לא הוכח ע"י התובע קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזקים הנראים ברכבו של רכב התובע מלבד הנזק שנגרם בתא המטען האחורי ברכב התובע. זאת נוכח העובדה כי הרכב התובע נבדק בשיהוי רב ויתכן כי הנזקים, נגרמו בנסיבות אחרות. עוד יצוין כי מדובר בשיהוי רב בין הבדיקה לאירוע התאונה דבר הממעיט ממשקל חוו"ד השמאי. הסברו של התובע כי פעל על פי הנחיות הסוכן, אינן מהווה הצדק לשיהוי הרב כול כך. מעבר לכך הציג הנתבע אישור של מוסך דן כי מיום 20.12.10 ועד ליום 31.12.10 לא נכנס האוטובוס למוסך בשל סיבה כל שהיא. דבר המלמד כי ברכב האוטובוס לא היו נזקים כתוצאה מהתאונה. דבר שאינו מסתדר עם גרסת נהג התובע כי הפגיעה בחלק האחורי שלו היא נרחבת.

בנוסף אציין, כי לא מצאתי שיש אשם תורם של התובע לקרות התאונה. אשם תורם הינה טענת הגנה הטעונה הוכחה. לא מצאתי כי הנתבע הוכיח טענה זו. טענת הנתבע כי התובע בלם בלימת פתע הינה טענה בעלמא. צריך שיהיה בה הגיון עם האירוע הנטען. לדברי נהג הנתבע רכב התובע החל בנסיעה בשל אור ירוק ברמזור. הנתבע לא טען כי ארע אירוע שגרם לתובע לעצור בלימת פתע. בנסיבות אלו נוכח המצב של תחילת נסיעה כאשר מדובר במהירות איטית, הרי שגם אם בלם רכב התובע דבר שלא הוכח כהלכה, עדיין היה על נהג הנתבע לשמור מרחק ולעצור את רכבו בטרם פגע ברכב התובע.

סוף דבר, אני קובע כי אכן התרחשה תאונה בין רכב התובע לאוטובוס. תאונת פגיעה מאחור ברכב התובע. כאשר, הנזק שנגרם הינו פגיעה במכסה המנוע של רכב התובע.

נוכח כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע על פי האמור בחוו"ד השמאי. שווי מכסה מטען 1100 ₪ שלכך יתווסף 25% מסכום העבודה 1,113 ₪ לכל הסכום יצורף מע"מ. סך הכול יעמוד סכום הנזק על 3,891 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, אגרת משפט ששולמה, שכ"ט שמאי בסך 600 ₪, הוצאות בסך 500 ₪. שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,200 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כד' ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: